החלטה בתיק בש"א 154485/05

1.         בקשה שנייה לסילוקה של תביעה (בסדר דין מהיר) על הסף בעיקר בשל ניסוחו של תצהיר האימות (בבקשה הראשונה, בש"א 192011/04, ניתנה החלטה מיום 20.1.05).

2.         לאחר שניתנה הוראה מפורשת לענין תיק מסוים, כפי שניתנה בהחלטה מיום 20.1.05, על בעל דין לעמוד בה כלשונה, יהיו אשר יהיו הטעמים לכך שלא עמד בדרישות הדין קודם לכן.

התצהיר שהוגש לבית המשפט בעקבות ההחלטה מיום 20.1.05 הוא כוללני, אינו מתייחס לתביעה המסויימת, אינו כולל תאריך ואינו מקיים את הוראות הדין וממילא ההחלטה.

3.         התצהיר שצורף לתגובת המשיבה לבש"א שלפני, שונה מהתצהיר הקודם ככל שהבחנתי, בקיומו של תאריך בלבד. גם תצהיר זה אינו מאמת את התביעה המסויימת אשר על הפרק. מספרו של ההליך (או שמם של הצדדים) אינו מופיע (והשווה טופס 17א, תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984). התצהיר כולל רשימת מסמכים שאינה מקבילה למסמכים שצורפו עד כה למסמכי בי הדין. כך למשל הרשימה אינה מזכירה את חוות דעתו של המהנדס סלוצקי. למעשה המשיבה מאשרת כי התצהיר לא נועד לאימותה של התביעה המסויימת אלא מהווה נוסח כללי (ר' למשל סע' 8 לתגובתה).

4.         המשיבה טוענת כי "פקיד התביעות אצל התובעת אינו יכול להכנס לנעליו של המבוטח בפירוט העובדות הרלוונטיות לפרטי פרטים ועובדות אלו נחשפות במסגרת עדותו של המבוטח במהלך דיון ההוכחות".

טיעון זה אינו רלוונטי. תצהיר לאימותה של תביעה בסדר דין אינו אמור כלל ועיקר לפרט את העובדות הרלוונטיות "בפרטי פרטים". ממילא מדובר בתצהיר "בג"צי" בדרך ההפנייה. העדר פירוט המסכת העובדתית אינו הליקוי שבתצהיר.

5.         עוד טוענת המשיבה כי מתוקף היותה חברת ביטוח, הזכאית לפיצוי מצדדים שלישיים לפי עקרון התחלוף (סע' 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981), יש לה מספר עצום של תביעות המתנהלות במקביל בכל רחבי המדינה וכי "כדבר שבשגרה המהווה נוהג מקובל בתביעות מהסוג הנ"ל מצרפת התובעת תצהיר שעליו חתום פקיד התביעות הרלוונטי אשר אינו נוקט בלשון ספציפית ופרטנית לגבי כל תביעה בנפרד".

בעניין זה, ומבלי שאדרש לניתוחו של הנימוק האמור, אין לי אלא לשוב על שנאמר ברישא הדברים - לאחר שניתנה הוראה מפורשת לענין תיק מסוים, כפי שניתנה בהחלטה מיום 20.1.05, על בעל דין לעמוד בה כלשונה, יהיו אשר יהיו הטעמים לכך שלא עמד בדרישות הדין קודם לכן.

6.         המבקשת טוענת עוד כי המשיבה לא המציאה לה את העתקי המסמכים ברשימת המסמכים ומפנה לסעיפים 4ז' ו-ח' לתצהיר. המשיבה טוענת כי המסמך הנזכר בסע' 4ח' אינו אלא נספח ג' לכתב התביעה. הדברים אינם עולים בברור מהמסמך (אשר על פניו אינו נראה כהוראת תשלום אלא כרשימת תשלומים שבוצעו). מכל מקום, הטענה לפיה צירופו של מסמך זה "מייתר מסמכים כמו העתקים צילומיים של המחאות אשר צוינו בסעיף 4ז' לתצהיר" אינה מקובלת. המשיבה אינה יכולה לבחור לעצמה איזה מסמכים רלוונטיים ואיזה לא תצרף.

7.         התנהלותה של המשיבה אינה עולה בקנה אחד עם ההחלטה מיום 20.1.05 ועם הדין. בבואי לבחון את הסעד הראוי בענין זה עלי לתת דעתי לשאלת הפגיעה, ככל שיש, בצד שכנגד. האם התנהלותה של המשיבה גרמה לצד שכנגד עוול והאם ראוי לסלק כתב טענות מעל הפרק בעטיה. בהקשר זה יש לומר כי לא נטען שנגרם למבקשת קושי בשל הליקויים בתצהיר. עיקר טיעונה של המבקשת הוא כי התנהלותה של המשיבה מנוגדת להוראות הדין והחלטת בית המשפט ולפיכך יש לסלק את התביעה. עוד יש לזכור כי הכלל הוא כי סכסוכים בין בעלי דין צריכים להיות מוכרעים לגופם. סמכויות דחייה ומחיקה על הסף בשל מחדלים דיונים אינה תחליף לדיון זה ויש לתת את המשקל הראוי לזכות הגישה של בעל דין לערכאות.

8.         המבקשת טוענת כי אינה מנסה להתחמק מדיון בתביעה לגופה שכן יש לה טענות הגנה טובות לגופו של עניין וכי הדברים עולים גם מתוך מסמכי המשיבה, התובעת, עצמה (ר' סעיף 10 לבקשה). טיעונים אלו יש לבחון לגופם בבוא העת. אין בעצם העלאתם כדי לשמש בסיס לסעד שהתבקש (והדבר גם לא נטען).

9.         בשים לב לאמור ולמכלול טיעוני הצדדים ונסיבות העניין, אני מורה כדלקמן:

א.   התובעת תגיש תצהיר אימות המתייחס לתובענה דנן עד ליום 14.3.05 ותמציא אותו עד לאותו מועד לצד שכנגד.

ב.   העתקי המסמכים הנזכרים בסעיף 4ז' לרשימת המסמכים יוגשו ויומצאו לצד שכנגד, עד לאותו מועד. כך גם כל מסמך אחר, ככל שיש, הנזכר ברשימת המסמכים וטרם הועבר. אם וככל שאין מסמכים כאלה, תציין זאת התובעת במפורש.

ג.    בשלב זה איני מוצאת לנכון לשנות את המועד להגשת כתב הגנה או מועד הישיבה המקדמית. אם וככל שיהיה בכך צורך נוכח המסמכים שיומצאו לפי ס"ק א' ו-ב' דלעיל, ניתן יהיה לעתור בבקשה מתאימה שתידון לגופה.

ד.   שאלת ההוצאות תוכרע בהמשך.

  המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים מיידית, גם בפקס' .

ניתנה היום כ"ב ב אדר א, תשס"ה (3 במרץ 2005), בהעדר.